''נחל מכמש''' (המוכר גם בשמו הערבי '''ואדי סווינית''') הוא היובל העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את מדבר יהודה.
שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש אשר הנחל עובר לידו. כיום משמר את השם המקראי הכפר הערבי מוחמוס וכן היישוב מעלה מכמש הסמוך.
מיקומו של הנחל, ממזרח לדרך האבות, היקנתה לו מעמד איסטרטאגי. תחילתו של הנחל, בין מכמש המקראית (היום הכפר הערבי מיכמס) לבין גבע-בנימין (היום הישוב גבע-בנימין -אדם) היה האתר היחידי בו ניתן לעקוף את "דרך ההר" במעבר מדרום הארץ לצפונה: מזרחה - אפיק הנחל לא היה ניתן למעבר ומערבה - הרי יהודה היקשו על המעבר. כנראה זהו "מעבר מכמש" (ראו להלן)
התוצאה, שתי מערכות לחימה התקיימו במקום:
1. ב"מעבר מכמש" - בעת מלחמת שאול ויונתן בפלישתים בימי מלכות שאול המלך.
2. בהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש ארץ ישראל על-ידי הבריטים.
במערות אל-עליליאת שבקניון הנחל, נמצאו שרידים של מקווה טהרה, אשר , כנראה שימוש פליטים יהודים שהגיע לכאן בימי מרד בר-כוכבא. בין השאר נמצאה במערכה הכתובת : "....
המערה כונתה: "מקלט מצוקים" והתגלה בה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, מקווה טהרה
יואל אליצור הביא במאמרו ציטטות מהמקר המעידות כי ה"מעבר מכמש" היה חלק ממסילה מקראית חשובה המוזכרת במקורות אחדים:
* "ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש" (שמואל א, י"ג, כ"ג) - המקור בו עוסק ערך זה
* כנראה הכוונה למסילה מ"האבן הגדולה אשר בגבעון" עד "אבלה ובית מעכה" שבחלקה התרחש האירוע:"ועמשא מתגלל בדם, בתוך המסלה" (שמואל ב',כ')
* "והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את גבע בנימן ואת המצפה" (מלכים א', ט"ו)
* "בא על-עית, עבר במגרון; למכמש, יפקיד כליו. כט עברו, מעברה, גבע, מלון לנו; חרדה, הרמה--גבעת שאול, נסה. ל צהלי קולך, בת-גלים; הקשיבי לישה, עניה ענתות. לא נדדה, מדמנה; ישבי הגבים, העיזו. לב עוד היום, בנב לעמד; ינפף ידו הר בית- (בת-) ציון, גבעת ירושלם." (ספר ישעיהו י')
יואל אליצור איתר בדרך שרידים של המסילה: רוחב אחיד של המסילה - כ-4 מטר עם אבני שפה וקירות תמך ומסד של אבנים במדרון, "גשר אירי" - משטח אבנים על פני מעבר מים וצדי דרכים.
אותר גם הרכס שחלש על המעבר, אשר יונתן, כנראה הפתיע בו את "מוצב הפלישתים".
המקור: יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), "שרידי דרך-מלך ישראלית בין גבע למכמש", בתוך: זאב ארליך (עורך), '''...לפני אפרים ובנימין ומנשה...''', קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 82-71.
המקרא סיפר על אירועי המלחמה במעבר מכמש:
(טז) ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן
ופלשתים חנו במכמש:(שמואל א', פרק י"ג , ט"ז)
ובהמשך בפרק י"ד
(א) ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו
לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד:
(ד) ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים
שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה:
(ה) השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע:
(ו) ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה
אולי יעשה ה' לנו כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט:
(ז) ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך:
(ח) ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם:
(ט) אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם:
(י) ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם ה' בידנו וזה לנו האות:
(יא) ויגלו שניהם אל מצב פלשתים
ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם:
(יב) ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו
עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר
ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם ה' ביד ישראל:
(יג) ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו
ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו:
(יד) ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו
כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה:
(טו) ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם
המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים:
אתר עמוד ענן כתב:"
בכניסה לקטע הקניוני בנחל מכמש ממש בפתח הקניון נמצאים להם שני מצוקים מרשימים משני עברי הנחל. על פי הסיפור התנכי בספר שמואל ב בסיפור על מלחמת יונתן ונושא כליו בפלישתים שישבו במצד הסמוך. שם מספר התנ"ך את שמותיהם של המצוקים הנ"ל שהם אתר בולט כפתח של הקניון. למצוק הצפוני קוראים "בוצץ" (יש מקומיים זקנים בכפר מוכמס המספרים כי למצוק זה קראו אצלם "אל-בוצ'ה)מקור השם על פי אחד המקורות- בוצץ היינו זורח. שלאחר שהשמש עולה היא מעירה על מחשופו והוא מנצנץ. ושם המצוק הדרומי הוא "סנה" יש אומרים הוא מקור השם הערבי של הוואדי "ואדי סוויניט"
